טיפול בשברים

שברים

  הגדרת השבר: הפסקה בשלמות הרקמה הקשה.

 סוגי שברים

 1. שבר פתוח – מלווה בפגיעה ברקמה הרכה וקריעת השכבה החיצונית (העור).

 2. שבר סגור – ללא פגיעה חיצונית, עם או ללא פגיעה ברקמה הרכה.

 צורות השברים

 1. שבר פשוט: מופיע בשלוש צורות: אורכי, אלכסוני ולולייני.

 2. שבר מרוסק: מספר שברים באותה עצם.

 3. שבר מסובך: שבר שמלווה בפגיעה באיברים פנימיים.

 4. שבר דחוס: נוצר כתוצאה מלחץ חזק.

 5. שבר ענף ירוק: נוצר אצל ילדים שהעצמות אצלם לא חזקות אלא רכות וגמישות. שבר כזה הוא לא תמיד מושלם, והעצם לא נחצית לשניים לגמרי, לכן יש קושי לגלות אותו בבדיקה שגרתית.

 6. שבר הליכה: נוצר בעקבות שפשוף קצות העצם. נקרא גם שבר עייפות.

 7. סדק: נגרם ממכה שהיא לא חזקה עד כדי יצירת שבר של ממש.

 פגיעות בפרקים

 1. פריקה: יציאת אחת מעצמות הפרק ממקומה.

 2. נקע: קריעה או מתיחה של מיתרי הפרק.

 סימני השבר

 1. הגבלה בתנועה.

 2. נפיחות.

 3. שינוי צורה.

 4. כיחלון או אודם.

 כאבים.

 6. תנוחה חריגה או עיוות של האיבר הפגוע.

 * בחלק מן המקרים ייתכן שיופיעו רק חלק מהסימנים.

 הסכנות שבשבר

 1. סיבוכים – קצות השברים פוגעים באיברים פנימיים.

 דוגמה: פגיעה בריאות בחלל הבטן כתוצאה משבר בצלעות, יצירת חוסם עורקים טבעי כתוצאה מלחץ של עצם שבורה על כלי דם סמוך ועוד.

 2. נכות – כתוצאה מפגיעה של שריר או עצב או שבר פתוח, אשר עלולים לגרום לפגיעה או להורדה של חלק מהעצם במהלך הטיפול.

 3. זיהום – זיהום של עצם הוא קשה במיוחד.

 4. איבוד דם ונוזלים – פגיעה בכלי דם הסמוכים לכמה מן העצמות (עצם הירך למשל) גורמת ליציאת כמות גדולה של דם, ושטף דם כזה עלול להיות קטלני תוך פרק זמן קצר ביותר (כמה דקות).

 5. תסחיפי שומן – עלולים לגרום לסתימת כלי דם.

 6. חנק – מקרה של צניחת הלשון עקב שבר בלסת, פגיעה באיברי הנשימה (ריאות) כתוצאה משבר בצלעות

 ועוד.

 עזרה ראשונה לפני הטיפול בשברים

 בבואנו לטפל בפצוע הסובל משבר או מכמה שברים יש לזכור שפגיעות המסכנות את חיי הפצוע קודמות לטיפול בשבר.

 שטפי דם, פצעים פעורים, כוויות קשות וכמובן בעיות נשימה ודופק יטופלו לפני שניגש לטפל בשבר.

  מגמות הטיפול בשבר

 1. אם יש סיבוך כלשהו חשוב לטפל בו תחילה. הכוונה למשל לשטף דם וכד'.

 2. מתן נוזלים – עירוי או שתייה.

 3. הקלת כאבים – באמצעות מורפין (על ידי רופא או באישור רופא בלבד) או גלולות לשיכוך כאבים כמו אקמול, אופטלגין, רוגען וכו'.

 4. חבישה וקיבוע.

 יש לקבע את האיבר הפגוע אל הגוף או אל ציר או מצע קשיח באותה תנוחה בה מצאנו אותו. אין לנסות ליישר או לכופף גפה עם חשד לשבר ואין לנסות להושיב או להקים נפגע עם חשד לשבר בעמוד שידרה, ראש או אגן ירכיים. אם הנפגע יכול להתרומם בכוחות עצמו או להזיז איבר פגוע בכוחות עצמו אזי נעזור לו, אך לא נבצע פעולה שכזאת במקומו. נפגע עם חשד לפגיעת ראש, עמוד שידרה צווארי, גב ואגן ירכיים יפונה על מצע קשיח בלבד, כגון קרש גב, דלת, לוח עץ וכו'.

 אין לטלטל פצוע עם שבר ויש להימנע מכל תזוזה ותנועה מיותרת, אלא באם מדובר בהזזת הנפגע ממקור הסכנה.

 העברת פצוע ראש, עמוד שידרה, גב, אגן ירכיים למצע קשיח תיעשה ע"י 6 עד 8 אנשים שיודעים או מתודרכים כיצד לבצע זאת.

 בשבר מלווה בשט"ד רציני, יש לבצע חסימת כלי דם מעל מקום השבר והשט"ד, לקבע את האיבר הפגוע ואת הנפגע ולדאוג לפינוי למרכז רפואי להמשך טיפול.

×

Powered by WhatsApp Chat

×
דילוג לתוכן