ערכת ספיגה לדליפת כימיקלים ושמנים: איך בוחרים?
איזה סוג ערכת ספיגה מתאים לאיזה חומר, איך בוחרים גודל, מה יש בתוך הערכה ומה עושים בדקות הראשונות אחרי דליפה.
כשחומצה או סודה קאוסטית ניתזות לעין, מה שקורה בשניות הראשונות קובע אם הפגיעה תעבור או תשאיר נזק לכל החיים. מה שעוזר הוא הרבה מים, מהר ולאורך זמן. עמדת שטיפת עיניים קרובה נותנת בדיוק את זה, ובקבוק קטן בארון עזרה ראשונה לא מחליף אותה. כאן תמצאו מי צריך עמדה כזאת, איפה מציבים אותה ואיזה דגם מתאים לאיזה מקום.
כל מקום שבו עובדים עם חומרים שיכולים לפגוע בעין. מעבדות, מפעלים כימיים, מחסנים של חומרי ניקוי, מכוני טיהור ובריכות, מוסכים שמטפלים במצברים, מספרות וקליניקות שעובדות עם צבעים וחומרי חיטוי. אם בגיליון הבטיחות (MSDS) של אחד החומרים כתוב "גורם לנזק חמור לעיניים", זה סימן ברור שצריך עמדה. ממונה בטיחות שיבקר במקום ישאל עליה.
לפחות 15 דקות ברציפות. זה נשמע הרבה, ובפועל זה באמת הרבה: אחרי שתי דקות העין מרגישה טוב יותר ואנשים מפסיקים. אבל חומר מאכל, ובמיוחד בסיס כמו סודה קאוסטית, ממשיך לחדור לרקמה גם אחרי שהכאב פוחת. לכן העמדה צריכה לספק זרם מים יציב לאורך כל הזמן הזה, ומישהו צריך לעמוד ליד הנפגע ולוודא שהוא לא מפסיק מוקדם. מיד אחרי השטיפה פונים לטיפול רפואי.
הדרישה ל-15 דקות מגיעה מהתקן האמריקאי ANSI Z358.1, שנחשב לנקודת הייחוס המקובלת בתחום. התקן האירופי המקביל הוא EN 15154.
כך שעובד יגיע אליה תוך 10 שניות מהמקום שבו עלול לקרות אירוע. במונחים של מרחק זה בערך 15 עד 17 מטר, בלי דלתות נעולות, מדרגות או מכשולים בדרך. חשבו על מישהו שעיניו סגורות והוא לא רואה כלום, ומהלך לכיוון העמדה. הדרך צריכה להיות ישרה ופנויה.
זה תלוי בכמה מקום יש לכם ואיפה נמצא מקור המים. יש שלושה סוגים עיקריים:
עמדה קבועה על הקיר. קערה עם שני מתזים שמחוברת לצנרת המים, ונפתחת בדחיפה אחת של ידית או לוח רגל. זו האפשרות המלאה ביותר, והיא מתאימה למעבדות ולמפעלים. מתקן שטיפת עיניים מנירוסטה בחיבור לקיר עמיד לכימיקלים ולא מחליד. ויש גם מתקן שטיפת עיניים SS-B100 בגרסה נוספת.
מתקן על הכיור. במעבדה קטנה או במרפאה אין תמיד מקום לעמדה נפרדת. צינור שטיפת עיניים שמותקן על משטח הכיור מתחבר לברז הקיים, ונשלף כשצריך אותו.
משטפה ידנית עם צינור. משטפה עם שני מתזים נותנת גמישות: אפשר לכוון את הזרם לעין, לפנים או לכל אזור בגוף שנחשף לחומר.
הם עזרה ראשונה בדרך לעמדה, לא תחליף לה. בקבוק מכיל כמות מים של דקות ספורות לכל היותר, ולא יכול לספק 15 דקות של זרם. הוא טוב לעובדי שטח, לרכבים ולמקומות שאין בהם צנרת, כדי להתחיל לשטוף מיד עד שמגיעים למים זורמים. בקבוק שנפתח לא משתמשים בו שוב, ובודקים את תאריך התפוגה של הבקבוקים הסגורים.
מפעילים אותה פעם בשבוע לכמה דקות. מים שעומדים בצנרת זמן רב מצטברים בהם חיידקים ומשקעים, ובדיוק אותם מים יגיעו לעין פגועה. ההפעלה השבועית שוטפת את הצנרת ומראה שהזרם תקין. חוץ מזה:
ולפני הכל, מניעה. מגן פנים מפוליקרבונט או משקפי מגן סגורים בזמן מזיגה ודילול של חומרים חוסכים את הצורך להשתמש בעמדה מלכתחילה. על מה עוד צריך להיות זמין במקום העבודה כתבנו במדריך לערכת עזרה ראשונה במקום עבודה.
את כל עמדות השטיפה תמצאו בקטגוריית ציוד חירום.
לפחות 15 דקות ברציפות, עם העפעפיים פתוחים, ואז פונים לטיפול רפואי. בחומרים מאכלים כמו סודה קאוסטית ממשיכים לשטוף גם בדרך, אם אפשר.
לפי התקן המקובל ANSI Z358.1, עובד צריך להגיע לעמדה תוך 10 שניות, כלומר בערך 15 עד 17 מטר, בדרך פנויה ובלי מכשולים.
לא. בקבוק נותן כמה דקות של שטיפה בלבד, והוא נועד להתחיל את הטיפול עד שמגיעים לעמדה עם מים זורמים.
איזה סוג ערכת ספיגה מתאים לאיזה חומר, איך בוחרים גודל, מה יש בתוך הערכה ומה עושים בדקות הראשונות אחרי דליפה.
מה ההבדל בין FFP1, FFP2 ו-FFP3, מתי צריך מסכה עם מסננים, איך קוראים את הקוד על מסנן ומתי מסכה לא מספיקה.
סוגי הפלסטרים והתחבושות העיקריים, למה כל אחד מתאים, איך מטפלים בחתך קטן ומה צריך להיות בבית ובעסק.
מה ההבדל בין ארון חירום לארון עזרה ראשונה, מה חייב להיות בו, איפה מציבים אותו ואיך מוודאים שהוא מוכן ביום שצריך.