ערכת ספיגה לדליפת כימיקלים ושמנים: איך בוחרים?
איזה סוג ערכת ספיגה מתאים לאיזה חומר, איך בוחרים גודל, מה יש בתוך הערכה ומה עושים בדקות הראשונות אחרי דליפה.
על הקולב בחנות כל הרתמות נראות דומות: רצועות, אבזמים וטבעת מתכת על הגב. ההבדלים מתגלים כשמסתכלים על התווית. EN361 או EN358, שתי נקודות עיגון או ארבע, עם חגורת גב או בלי. הבחירה הנכונה תלויה במה שעושים למעלה, בגובה ובמה שמחברים לרתמה. כאן מוסבר מה אומרים התקנים, מה דורש החוק בישראל, ואיך בוחרים רתמה שתעבוד ביום שבאמת צריך אותה.
כשעובדים במקום שאפשר ליפול ממנו לעומק של יותר משני מטרים, ואין מעקה או אמצעי הגנה קבוע אחר. ככה מוגדרת "עבודה בגובה" בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007. גג, פיגום בלי מעקה, סל של במת הרמה, עמוד תאורה או קצה של רצפה בבנייה, כולם נכנסים להגדרה. לפי התקנות, מערכת לבלימת נפילה חייבת לכלול רתמת גוף מלאה. חגורה סביב המותניים לבד לא מספיקה.
EN361 הוא התקן לרתמת גוף מלאה שבולמת נפילה, ו-EN358 הוא התקן לחגורה שמחזיקה אתכם במקום בזמן העבודה. זה ההבדל החשוב ביותר בכל המדריך הזה.
EN361 מכסה רתמה עם רצועות על הכתפיים, סביב הירכיים ועל החזה. כשמישהו נופל, היא מפזרת את כוח העצירה על כל הגוף ומשאירה אותו תלוי בזקיפות. את החבל מחברים לטבעת בגב, בין השכמות, או לטבעת בחזה.
EN358 מכסה חגורת מיקום, עם שתי טבעות בצדי המותניים. משתמשים בה כשצריך להישען אחורה ולעבוד בשתי ידיים: על עמוד חשמל, על עץ או על קיר של תבנית. היא לא נבנתה לעצור נפילה חופשית, ונפילה כזאת בחגורה בלבד עלולה לפגוע קשה בגב ובאיברים הפנימיים.
הרבה רתמות עומדות בשני התקנים ביחד. זו רתמת גוף מלאה עם חגורת גב מובנית וטבעות צד, כמו רתמת 4 נקודות עם חגורת גב, EN361 ו-EN358. אם העבודה כוללת גם מיקום וגם סיכון נפילה, זה הסוג שצריך.
לעבודה רגילה על גג או פיגום מספיקות שתי נקודות, אחת בגב ואחת בחזה. רתמת 2 נקודות EN361 מתאימה בדיוק לזה. הטבעת בגב היא ברירת המחדל לבלימת נפילה. הטבעת בחזה נוחה כשעולים בסולם עם קו חיים אנכי, או כשצריך לחבר את עצמכם לנקודה שנמצאת מולכם.
רתמה עם ארבע או חמש נקודות מוסיפה את טבעות הצד של חגורת המיקום. היא מתאימה לחשמלאים, לעובדי תקשורת ולמי שעובד על מבנים שצריך להישען מהם. לעובדי חילוץ ולעבודה בחללים מוקפים לפעמים צריך גם טבעת להרמה מעל הכתפיים, וזה כבר תלוי בתוכנית החילוץ של המקום.
כי רתמה לא נוחה פשוט לא נשארת הדוקה. עובד שרצועת הירך לוחצת עליו שמונה שעות ישחרר אותה קצת בצהריים, ורתמה רפויה לא עוצרת נפילה כמו שצריך. כמה דברים שכדאי לבדוק:
צריך נקודת עיגון, אמצעי חיבור ומחברים. רתמה שלא מחוברת לכלום היא בסך הכל רצועות. מערכת בלימת נפילה מלאה בנויה מארבעה חלקים:
שימו לב גם למרחק הפנוי מתחת. חבל של שני מטרים עם משכך צריך כמה מטרים של גובה פנוי מתחת לנקודת העיגון, כי החבל, המשכך שנפתח והגוף של העובד מתארכים ביחד. בגובה נמוך, למשל על במה של שלושה מטרים, עובד עם חבל ארוך עלול לפגוע ברצפה לפני שהמערכת עוצרת אותו. שם בולם נגלל הוא הבחירה הנכונה.
החוק דורש הדרכה, בדיקות ותיעוד. לפי תקנות העבודה בגובה, עובד רשאי לעבוד בגובה רק אחרי שעבר הדרכה אצל מדריך עבודה בגובה וקיבל אישור בתוקף. האישור ניתן לתקופה של עד שנתיים. בנוסף:
מיד אחרי נפילה, כשיש נזק שרואים, או כשעבר אורך החיים שהיצרן קבע. חתך ברצועה, תפר שנפרם, סימני שריפה, צבע או חומר כימי, אבזם שלא ננעל כמו שצריך, כל אלה הם סיבה להוציא את הרתמה מהשימוש. גם רתמה שנראית חדשה מתיישנת. רצועות טקסטיל נחלשות מהשמש ומהזיעה, ולכן שומרים אותן בתיק, מחוץ לשמש, ולא על וו בארגז של הטנדר. תיק לציוד עבודה בגובה עולה פחות מרתמה חדשה.
את כל הרתמות תמצאו בקטגוריית רתמות בטיחות, ואת החבלים, הבולמים והאביזרים בקטגוריית עבודה בגובה.
לא לבלימת נפילה. חגורת מיקום לפי EN358 מחזיקה אתכם במקום בזמן העבודה, אבל אם קיים סיכון לנפילה חופשית חייבים רתמת גוף מלאה לפי EN361.
העובד בודק אותה בעיניים ובידיים לפני כל יום עבודה. בדיקה תקופתית מסודרת נעשית לפי הוראות היצרן ובתדירות שהוא קבע, ומתעדים אותה.
מוציאים אותה משימוש מיד, יחד עם החבל והמשכך. לפי התקנות היא לא חוזרת לעבודה לפני בדיקה, ובפועל רוב היצרנים מחייבים להחליף אותה.
איזה סוג ערכת ספיגה מתאים לאיזה חומר, איך בוחרים גודל, מה יש בתוך הערכה ומה עושים בדקות הראשונות אחרי דליפה.
מה ההבדל בין FFP1, FFP2 ו-FFP3, מתי צריך מסכה עם מסננים, איך קוראים את הקוד על מסנן ומתי מסכה לא מספיקה.
סוגי הפלסטרים והתחבושות העיקריים, למה כל אחד מתאים, איך מטפלים בחתך קטן ומה צריך להיות בבית ובעסק.
מה ההבדל בין ארון חירום לארון עזרה ראשונה, מה חייב להיות בו, איפה מציבים אותו ואיך מוודאים שהוא מוכן ביום שצריך.