ערכת ספיגה לדליפת כימיקלים ושמנים: איך בוחרים?
איזה סוג ערכת ספיגה מתאים לאיזה חומר, איך בוחרים גודל, מה יש בתוך הערכה ומה עושים בדקות הראשונות אחרי דליפה.
רוב הפציעות בעבודה קטנות. חתך מסכין יפנית, כוויה מהמיחם במטבחון, מישהו שנתקע עם האצבע בדלת של המחסן. בשביל רגעים כאלה יש ערכת עזרה ראשונה, והחוק בישראל גם מגדיר בדיוק מה צריך להיות בה ובאיזו כמות. כאן תמצאו מה התקנות דורשות, איך מחשבים לפי מספר העובדים, ואיך בוחרים ערכה שלא תצטרכו לחשוב עליה שוב עד הבדיקה הבאה.
כן, כל מקום עבודה, בלי קשר לגודל. זה כתוב בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ"ח-1988, והן חלות גם על משרד עם שלושה עובדים וגם על מפעל עם מאות. מה שמשתנה לפי הגודל הוא הכמויות, לא עצם החובה.
התקנות מחלקות את הציוד לשלושה חלקים, וכל אחד מהם משרת מישהו אחר:
הרבה עסקים קונים רק תיק אחד ובטוחים שסגרו את העניין. בפועל המתקן לטיפול עצמי הוא החלק שהכי הרבה עובדים משתמשים בו, ואם יש לכם עובדים בחוץ, הם צריכים ערכה משלהם.
לפי מספר העובדים. התוספת לתקנות קובעת כמויות לארבע מדרגות: עד 19 עובדים, 20 עד 49, 50 עד 99 ו-100 עד 150. מעל 150 מוסיפים כמות קבועה לכל 150 עובדים נוספים. כמה דוגמאות מהטבלה:
| פריט בתיק (חלק ב) | עד 19 | 20-49 | 50-99 | 100-150 |
|---|---|---|---|---|
| פדים סטריליים 7.5×7.5 | 10 | 15 | 20 | 25 |
| תחבושות אלסטיות | 7 | 10 | 15 | 20 |
| תחבושות משולשות | 5 | 7 | 10 | 12 |
| תחבושות אישיות | 2 | 3 | 4 | 5 |
| חוסם עורקים | 1 | 1 | 1 | 1 |
לא צריך לספור פדים בעצמכם. ערכות שנבנו לפי תקן משרד העבודה כבר מגיעות עם התכולה המתאימה למדרגה, ועל כל אחת כתוב לכמה עובדים היא מיועדת. סופרים את העובדים שנמצאים באתר במשמרת הגדולה ביותר, ובוחרים את המדרגה לפיהם.
הן דורשות גם ציוד להחייאה, אנשים אחראים וסימון ברור. בקצרה:
מפקח עבודה ראשי יכול גם לדרוש ציוד נוסף, אם יש סיכון מיוחד בתהליך העבודה או שהמקום רחוק ממרכז רפואי. מפעל כימיקלים או אתר מרוחק בנגב לא יסתפקו בטבלה הבסיסית.
ארון מתאים למתקן לטיפול עצמי, ותרמיל מתאים לתיק של מגיש העזרה הראשונה. הארון תלוי על הקיר, כולם יודעים איפה הוא, ואף אחד לא לוקח אותו הביתה בטעות. התרמיל צריך לזוז עם המגיש לאן שקרה משהו, אז הוא חייב להיות קל ונוח לסחיבה. מזוודה קשיחה טובה לרכב או למחסן, איפה שהתיק עלול להימעך או להתלכלך.
לעסק קטן, עד 19 עובדים, שילוב טוב הוא ארון עזרה ראשונה תקני ל-1 עד 19 עובדים יחד עם תרמיל תקן 1 עד 19. למקום עם 50 עד 99 עובדים יש תרמיל תקן 50 עד 99, ולמקום גדול יותר תרמיל תקן 100 עד 150 וארון תקן 100 עד 150. לצוותים בשטח יש ערכה ניידת בתרמיל, אחת לכל צוות או רכב.
כל הערכות שבנויות לפי התקנות מרוכזות בקטגוריית ערכות תקן משרד העבודה, ומי שמחפש ציוד מקיף יותר ימצא אותו בתיקים וערכות עזרה ראשונה.
בודקים אותה בקביעות ומשלימים מיד אחרי כל שימוש. הבעיה הנפוצה היא לא ערכה חסרה ביום שקנו אותה. היא ערכה שמישהו לקח ממנה פלסטר לפני חצי שנה, אחר כך עוד שני פדים, ואף אחד לא החזיר. כמה הרגלים שעוזרים:
המעסיק. הוא צריך לדאוג שהציוד קיים, למנות מגיש עזרה ראשונה ולמנות אחראי שבודק שהתכולה שלמה.
הגישה הזהירה היא לחשב לפי מספר העובדים שנמצאים במקום בו זמנית במשמרת העמוסה ביותר. אם יש כמה מבנים או קומות רחוקות, כדאי ציוד בכל אחד מהם, כדי שיהיה בהישג יד.
לפי התקנות, בתיק עצמו משתמש רק מגיש עזרה ראשונה מוסמך. בשביל זה קיים המתקן לטיפול עצמי, שכל עובד יכול לפתוח כשהוא צריך פלסטר או חיטוי.
איזה סוג ערכת ספיגה מתאים לאיזה חומר, איך בוחרים גודל, מה יש בתוך הערכה ומה עושים בדקות הראשונות אחרי דליפה.
מה ההבדל בין FFP1, FFP2 ו-FFP3, מתי צריך מסכה עם מסננים, איך קוראים את הקוד על מסנן ומתי מסכה לא מספיקה.
סוגי הפלסטרים והתחבושות העיקריים, למה כל אחד מתאים, איך מטפלים בחתך קטן ומה צריך להיות בבית ובעסק.
מה ההבדל בין ארון חירום לארון עזרה ראשונה, מה חייב להיות בו, איפה מציבים אותו ואיך מוודאים שהוא מוכן ביום שצריך.