מדריכים

ערכת ספיגה לדליפת כימיקלים ושמנים: איך בוחרים?

ערכת ספיגה לדליפת כימיקלים ושמנים, מדריך דקר

חבית שנפלה ממלגזה, צינור הידראולי שהתפוצץ, בקבוק חומצה שנשבר במעבדה. כשנוזל מסוכן נשפך, יש כמה דקות עד שהוא מגיע לניקוז, לאדמה או לרגליים של העובדים. ערכת ספיגה מוכנה מאפשרת לעצור אותו במקום, במקום לרוץ לחפש סמרטוטים ונסורת. כאן תמצאו איזה סוג ערכה מתאים לאיזה חומר, איך בוחרים גודל, ומה עושים בדקות הראשונות.

מי צריך ערכת ספיגה?

כל מקום שמאחסן או מעביר נוזלים שאסור שיגיעו לביוב או לאדמה. מוסכים, מפעלים, מחסנים לוגיסטיים, תחנות דלק, מעבדות, בתי חולים, חקלאות ואתרי בנייה. גם עסק קטן עם כמה חביות שמן או מיכלים של חומרי ניקוי מרוכזים צריך ערכה. אם לעסק יש היתר רעלים, כדאי לבדוק את התנאים שבו, כי דרישה לאמצעים לטיפול בדליפה מופיעה בהם לא פעם.

איזה סוג ערכה מתאים לאיזה חומר?

יש שלושה סוגים, ובדרך כלל אפשר לזהות אותם לפי הצבע של חומר הספיגה:

  • אוניברסלית (אפור). סופגת שמנים, מים, נוזל קירור וממסים לא אגרסיביים. זו הערכה הנפוצה למוסכים, למפעלים ולמחסנים, כי היא מטפלת ברוב מה שנשפך ביום רגיל.
  • לשמנים בלבד (לבן). סופגת שמן ודלק ודוחה מים. מתאימה לעבודה בחוץ, בגשם או על משטח מים, כי היא תאסוף את השמן ולא תתמלא במים.
  • לכימיקלים (צהוב). מיועדת לחומצות, לבסיסים ולחומרים אגרסיביים שהורסים חומרי ספיגה רגילים. למעבדות, למפעלים כימיים ולכל מקום עם חומרים מאכלים.

אם יש אצלכם גם שמנים וגם חומצות, צריך שתי ערכות. ערכה אוניברסלית על חומצה מרוכזת עלולה להתפרק, ובמקרים מסוימים אפילו להגיב עם החומר.

איזה גודל ערכה צריך?

לפחות בגודל של המיכל הגדול ביותר שעלול להישפך. הקיבולת של ערכת ספיגה נמדדת בליטרים שהיא מסוגלת לספוג:

ערכה אחת גדולה בקצה המחסן פחות שימושית מכמה ערכות בינוניות ליד המקומות שבהם באמת עובדים עם הנוזלים. מה שחשוב הוא הזמן שלוקח להגיע אליה.

מה יש בתוך ערכת ספיגה?

חומרי ספיגה בכמה צורות, ציוד מגן ושקיות לפסולת. כל צורה עושה משהו אחר:

  • שרוולים הם צינורות ארוכים וגמישים שמקיפים את השלולית ועוצרים את ההתפשטות שלה. שרוול ספיגה 120 ס"מ.
  • פדים הם יריעות שטוחות שמניחים על הנוזל כדי לספוג אותו. כרית ספיגה אוניברסלית סופגת יותר בשטח קטן.
  • כריות מתאימות לשלוליות עמוקות, ומתחת לצינור או לברז שמטפטף.
  • כפפות, משקפי מגן ושקיות לאיסוף החומר הספוג ולסימון שלו כפסולת.

מה עושים כשמשהו נשפך?

מגינים על עצמכם, עוצרים את המקור, תוחמים ורק אז סופגים. הסדר חשוב:

  1. מזהים את החומר. אם לא ברור מה נשפך, או שהחומר רעיל או נדיף, מרחיקים אנשים ומזעיקים עזרה. בגיליון הבטיחות של החומר כתוב איך מטפלים בדליפה.
  2. לובשים ציוד מגן. כפפות ומשקפיים לפחות, ולפי החומר גם כפפות מתאימות לכימיקלים והגנה נשימתית.
  3. עוצרים את המקור. מרימים את החבית, סוגרים את הברז, מסובבים את המיכל כך שהחור יהיה למעלה.
  4. תוחמים. מקיפים את השלולית בשרוולים, ובמיוחד חוסמים את הדרך לפתחי ניקוז.
  5. סופגים. מניחים פדים מהקצוות פנימה, עד שהנוזל נספג כולו.
  6. אוספים ומסמנים. מכניסים את כל מה שספוג לשקיות, סוגרים ומסמנים כפסולת מסוכנת. לא זורקים לפח הרגיל.

אחרי אירוע, משלימים את הערכה מיד. ערכה שחצי ממנה נוצל היא ערכה שלא תספיק בפעם הבאה. ולמניעה, כדאי להחזיק חביות על מאצרה, שתופסת את מה שדולף לפני שהוא מגיע לרצפה.

את כל ערכות הספיגה והמאצרות תמצאו בקטגוריית מניעת זיהום ואיכות הסביבה.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין ערכת ספיגה אוניברסלית לערכה לשמנים?

ערכה אוניברסלית סופגת גם מים וגם שמנים. ערכה לשמנים דוחה מים וסופגת רק שמן ודלק, ולכן היא מתאימה לעבודה בחוץ ובגשם.

אפשר לספוג חומצה בערכה אוניברסלית?

לא מומלץ. חומצות ובסיסים מרוכזים דורשים ערכה לכימיקלים, שחומרי הספיגה שלה עמידים לחומרים אגרסיביים.

מה עושים עם הפדים אחרי השימוש?

אוספים אותם לשקיות סגורות, מסמנים כפסולת מסוכנת ומפנים דרך קבלן מורשה לפסולת מסוכנת. אסור לזרוק אותם לפח הרגיל.

טיפים נוספים

תפריט

דילוג לתוכן