מאופיין בטמפרטורת גוף גבוהה, לרוב מעל 40.5 מעלות צלזיוס

 במכת חום יש פגיעה רב- מערכתית. כאשר בשלב הראשון נפגעת מערכת העצבים. לכן אחד מסימני מכת החום הוא אדם מבולבל ולעתים מחוסר הכרה חלקי או מלא.

מכת חום אופיינית לשלוש קבוצות אוכלוסייה:

1. אוכלוסייה מבוגרת- "מכת חום קלסית" – אוכלוסייה חולה, נוטלת תרופות. קורה בעיקר במרכזי ערים כאשר מופיע גל חום לא שגרתי.

גורמי סיכון: גיל, מחלות לב, מחלות נפש, שימוש בתרופות, שהות במבנים לא ממוזגים.

2. ילדים קטנים – אצלם מנגנון ויסות החום עוד לא מפותח.

גורמי סיכון: אין להשאיר ילדים במכונית חונה וסגורה או בחדר סגור ומחומם.

3. אוכלוסייה צעירה – "מכת חום ממאמץ" – בעיקר אתלטים וחיילים המבצעים מאמץ מעבר ליכולתם.

גורמי סיכון: מאמץ גופני מעבר ליכולת, מאמץ מתמשך ללא מנוחה, מחלת חום,התייבשות ושימוש בסמים.

כיצד להימנע:

בתנאי עומס חום כבד יש להימנע מפעילות גופנית ויש לשהות במבנים ממוזגים.

להרבות בשתייה.

טיפול:

הורדת טמפרטורת הגוף לערכים תקינים ( עד 38 מעלות צליוס). יש לשפוך מים קרים או מי ברז על גוף הנפגע.

פינוי מהיר לבית החולים.